זה לא התיאבון, זה הטסטוסטרון
ירידה הדרגתית ברמות הטסטוסטרון בגוף היא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות.
הפרשת הטסטוסטרון הולכת ופוחתת כבר מגיל 30 אולם החל מגיל 50 חלה ירידה משמעותית בייצורו בגוף בשיעור של כ-1%-2% בשנה.
ירידה זו מוגדרת כנורמלית, אולם יש גם שיעור מסוים של גברים הסובלים מירידה מופרזת בשיעור הטסטוסטרון, מחוץ לתחום הנורמלי: בגילים 50-60, כעשרה אחוזים מהגברים נמצאים בחסר; מעל גיל 20% ,60 מהגברים מצויים בחסר.
ההערכות הן כי באופן כללי בכל רגע נתון כ-30% מאוכלוסיית הגברים סובלים מחוסר בטסטוסטרון.
ירידה כזו ברמות הטסטוסטרון מביאה איתה גם בעיות בריאותיות לא מבוטלות. הבעיה המשמעותית ביותר מבחינת השפעתה על הבריאות היא תסמונת מטבולית (קבוצת מדדים המהווים גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ביניהם השמנה בטנית, יתר לחץ דם, עלייה ברמת הטריגליצרידים).
בנוסף, סובלים הגברים גם מאובדן מאסת שריר, עייפות, השמנה, חוסר חיוניות, דיכאון, ירידה בצפיפות העצם, בעיות זיקפה, אובדן שיער, ירידה בחשק המיני, גלי חום ועוד.
ניתן לטפל בחסר הורמונלי באמצעות ג'לים למריחה יומית או זריקות טסטוסטרון.
הטיפול החדשני ביותר לטיפול בתופעה הוא באמצעות נבידו (Nebido) - זריקות טסטוסטרון קבועות אחת ל- 3 חודשים.
עליית רמת הטסטוסטרון בדם באמצעות טיפול תרופתי זה תשפר את הסימפטומים ובסופו של דבר תביא להטבה במצבו הבריאותי של המטופל.
הם הופנו לקבלת טיפול בזריקות טסטוסטרון הניתנות אחת לשלושה חודשים (Nebido). לצד השיפור בסימפטומים של בעיית חוסר בטסטוסטרון, נמצא גם כי החולים ירדו במשקל - תופעה שלא הייתה צפויה באופן כל כך משמעותי או מכוונת כחלק משאלת המחקר המרכזית.
החוקרים עקבו אחר 130 גברים שאובחנו עם רמות טסטוסטרון נמוכות ועם הפרעות בתפקודי זיקפה.
החוקרים מדדו את המשקל והיקף המותניים בתחילת המחקר ועם כל טיפול נוסף בזריקות. מהמעקב עלה כי חלו שינויים משמעותיים במדדים רבים, כולל משקל הגוף, היקף המותניים, אחוז הירידה במשקל ומדד מסת הגוף.
באופן ספציפי, החוקרים מצאו כי משקל הגוף הממוצע ירד מתחילת המחקר ועד לביקורת האחרונה (כעבור 5 שנים) ב-14.3 ק"ג, כאשר בשני חולים נרשמה ירידה של למעלה מ-40 ק"ג במשקל. אחוז הירידה במשקל עמד בממוצע של 13.0%, כאשר מדד מסת הגוף ירד בממוצע ב-4.5 נקודות והירידה בהיקף המותניים עמדה בממוצע של 11 ס"מ. שני הסברים אפשריים לתופעה הזו: האחד, שחוסר בטסטוסטרון גורר איתו ירידה משמעותית באנרגיה, במוטיווציה וברמת האקטיביות, ולכן כשהנושא מטופל ורמת הטסטוסטרון תקינה, יש עלייה במוטיווציה לפעילות גופנית, ועלייה ברמת האקטיביות.
השני, השפעה מעגלית של הטיפול על ההשמנה וההיפך: ידוע שעודף שומן מדכא את ייצור הטסטוסטרון בגוף. כאשר מתחילה ירידה במשקל פוחת דיכוי הטסטוסטרון בגוף.
הסבר נוסף – השמנה היא גם תוצר של חסר בטסטוסטרון.
בגברים שמנים עם השמנה בטנית, שכיח לגלות חסר בטסטוסטרון ולכן הטיפול בו גם משפר המצב שלהם בצורה קיצונית יותר.