נתון מעניין במיוחד מתייחס לעובדה שגברים שצפו בטלוויזיה 3 שעות או יותר ביממה היו בסיכון גבוה יותר לסבול מבעיות זיקפה יחסית לאלו שצפו בטלוויזיה פחות משעה ביממה. אלו שצפו יותר זמן היו גם אלו שעסקו פחות בפעילות גופנית.

מחקר אחר הראה שגברים הצועדים כ- 3 ק"מ ביום מורידים את הסיכוי ללקות בבעיות זיקפה יחסית לאלו שלא צועדים כלל ולגברים שמנים. מחקר מאוניברסיטת הראורד מצא שגברים המתעמלים בקביעות –דוחים בעשר שנים את בעיות הזיקפה זאת גם ביחס ללא מתעמלים ושמנים.

מחקר מעניין אחר שפורסם בעיתון הרפואי MEDSCAPE ,מצא שפעילות גופנית במאמץ בינוני כמו הליכה מתונה   מונעת הפרעות מטבוליות שנכללות במושג-METABOLIC SYNDROM או הסינדרום המטבולי. בעוד שפעילות גופנית מאומצת לא מביאה לתוצאות טובות יותר ואפילו לפחות טובות. הסינדרום המטבולי כולל מספר פרמטרים: עליה בהיקף המותניים ,ירידה בכולסטרול הטוב HDL ,עליה בטריגליצרידים, יתר לחץ דם והפרעה ברמת הסוכר בצום.

במחקר זה נבדקו 171 גברים ונשים שהוגדרו כבעלי עודף משקל ,וענו על הקריטריונים של הסינדרום המטבולי.נבדקו השינויים בפרמטרים שהוזכרו (שמרכיבים את הסינדרום המטבולי), תוך כדי פעילות גופני קלה, בינונית ומאומצת במשך שמונה חודשים. התוצאות הראו שמאמץ גופני קל בינוני-כמו הליכה של 20 ק"מ לשבוע עם צריכת חמצן של % 40-55 הוריד את השכיחות של הסינדרום יחסית לאלו שלא עסקו כלל בפעילות גופנית. אבל כאשר השוו את העוסקים בפעילות גופנית שהוגדרה נמרצת שבו צעדו 30 ק"מ לשבוע בצריכת חמצן של % 65-80 ,לא נמצאו תוצאות טובות יותר בהקשר לסינדרום המטבולי יחסית לעוסקים בפעילות גופנית מתונה בינונית.

ההסבר לכך ניתן בין היתר בעובדה שבפעילות גופנית מאומצת הגוף מנצל סיבי שריר וסוכר כדי לספק את האנרגיה במאמץ . בזמן מאמץ מתון בינוני מנוצלים ומשוחלפים חומצות שומן חופשיות כך שיורדת מסת השומן ויורד ריכוז השומנים בדם.

לסיכום: פעילות גופנית מתונה בינונית של הליכה של 20 ק"מ בשבוע, צפייה מופחתת בטלוויזיה –פחות משעה ביממה,יכולים לשפר את רמת השומנים בדם,להוריד משקל והיקפים- ולדחות את בעיות הזיקפה בשנים רבות. זה קל לביצוע, לא עולה כסף ושווה את התוצאות. אם אתם עצלנים מידי או שלמרות המאמץ שכן עשיתם אתם סובלים מהפרעות בתפקוד ובזיקפה- פנו לייעוץ ואבחנה. הבעיות בנושא תפקוד מיני נוטים להחמיר עם הזמן ולכן יש צורך לטפל בהקדם.